עירית בית שאן תפצה אדם שנפצע בתאונת ירי בכ 220,000 ש"ח

רקע כללי וההליך שלפני

1.      התובע יליד 1.1.1987 נפגע בתאונה מצערת ביום 30.4.2003 (להלן: "התאונה").

2.      אין חולק על נסיבות אירוע התאונה לפיהן ביום התאונה, עת השתתף התובע במשחק כדורגל באצטדיון העירוני בעיר טבריה, נפגע התובע מקליע אקדח טועה, שנורה  במטווח העירוני הסמוך לאצטדיון, כל זאת במהלך אימון ירי שערכו שוטרים ואנשי המשמר האזרחי. הקליע אשר פגע בתובע חדר מהלחי השמאלית ונתקע בלסת ימין.

3.      הנתבעות אינן חולקות כי הן אחראיות לנזקי התובע אשר יפורטו הלן ואף הגיעו להסכמה באשר לחלוקת האחריות ביניהן לפיה, נתבעת מס' 1 תישא ב- 30% מנזקי התובע ואילו נתבעת מס' 2 תישא ב- 70% מנזקיו.

4.      הצדדים הסכימו עוד כי פסק הדין בעניין גובה הנזק יינתן על סמך החומר הקיים בתיק לרבות מסמכים רפואיים, חוות דעת ותצהירים, כל זאת ללא חקירת מצהירים.

פגיעתו של התובע והטיפולים הרפואיים

5.      ממקום אירוע התאונה הובהל התובע לבית חולים העמק שם אובחן כסובל מפגיעת קליע בעצם הלסת התחתונה. בשל פגיעתו הועבר התובע להמשך טיפול לבית חולים רמב"ם בחיפה שם אושפז ונותח להוצאת הקליע. התובע שוחרר מבית חולים רמב"ם ביום 5.5.2003.

6.      בעקבות התאונה וכתוצאה ממה נזקק התובע לטיפולים רפואיים לרבות נפשיים במסגרת קופת חולים ומרפאות חוץ של בית חולים רמב"ם.

הנכויות הרפואיות

7.      התובע הגיש מטעמו חוות דעת בתחום הפה והלסת והפסיכיאטרי. בתחום הפה והלסת הגיש התובע חוות דעת של ד"ר שלמה ברק אשר קבע כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 31.4% כל זאת בשל בעיה תפקודית בשרירי הלסת והלעיסה, ירידה בתחושה באזור לחי ימין, רכב ימין ואזור ארובת העין הימנית ופגיעה בעצב הפנים בצורה בינונית.

8.      בתחום הפסיכיאטרי הוגשה מטעם התובע חוות דעתו של ד"ר וייסברוד. ד"ר וייסברוד קבע כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 30%.

9.      מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת של פרופ' לאופר בתחום הפה והלסת אשר קבע כי לא נותרה לתובע נכות בעקבות התאונה. בתחום הפסיכיאטרי הוגשה חוות דעתו של ד"ר אמיר בן אפריים  אשר קבע כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה לא נותרה לתובע כלשהי.

10.  בשל הפערים בין חוות הדעת הנוגדות מיניתי בשני התחומים מומחים מטעם בית המשפט. בתחום פה והלסת מיניתי את ד"ר פלד אשר קבע כי בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה לא נותרה לתובע נכות צמיתה. וכך מציין ד"ר פלד בחוות דעתו:

"...למרות שהקליע חדר את המבנים האנטומיים שציינתי, הנזק היה מועט ביותר וללא פגיעה משמעותית מבחינה תפקודית או קוסמטית ...לא נמצאה כל הפרעה בפתיחת הפה או בתפקוד הלעיסה ולא נמצאה הגבלה כלשהי בתנועות מפרק הלסת, או הפרעה בסגר השיניים הבין ליסתי."

11.  בתחום הפסיכיאטרי מיניתי את פרופ' אליצור אשר סיכם את חוות דעתו מיום 30.4.2009  כדלקמן:

"1. האם קיימת תסמונת זעזוע מוח

לפי התיעוד לא איבד הכרתו, אין אמנזיה, הלקויים הנוירו אורגניים במבחן פסיכלוגי מקורם בילדות. לא היו הפרעות נוירולוגיות, וצלום גולגולת ו- CT מוח היו תקינים. כל זה שולל אבחנה של תסמונת שלאחר זעזוע מוח.

         2.            האם קיימת תסמונת פוסט טראומטית